מי פנוי ברוטשילד, פרק 8 | אחיות או לא להיות - חלק ב

החשוד המיידי

יוני ניסה להקסים אותי, הזמין אותי לפיצה ויין, התעניין בי והיה אדיב ומנומס, אך לשווא.

הוא לא מצא חן בעיניי למן ההתחלה והחשדות שלי רק החמירו את מצבו.

בכוונה סיפרתי לו על חברתי ורד, על הטיול שלנו, על מקום העבודה שחלקנו - כל הדברים שלו יצא איתה היה כבר אמור להכיר.

סרקתי את תגובותיו בתשומת לב של נמרה המשחרת לטרף. ציפיתי שינוע באי נוחות, שמצחו יזיע או לכל הפחות שיפזול הצידה במבוכה, אבל הבחור לא הניד ולו עפעף.

בסוף הדייט הוא התוודה בביישנות להוטה שאמנם הוא בהייטק, אבל חלומו הגדול הוא לשיר ולכן בזמנו הפנוי הוא לוקח קורס זימרה.

"בשיעור האחרון שרתי מול הכיתה שיר של פינק" שיתף בעיניים בורקות.

"איזה יופי" מילמלתי לעברו בהיסח הדעת.

ובעודי חושבת שזה קצת גיי להתלהב מפינק ככה, נזכרתי באימה שורד סיפרה לי שיוני 'שלה' גם לקח קורס שירה והרפרטואר שלו בזמנו כלל שירים "גבריים" נוספים, כגון: "עולם חדש" מהסרט אלאדין.

עכשיו כבר לא נותר בי שום ספק - אני והיא יצאנו עם אותו גבר.

התמונה שהיא שלחה לי באותו הלילה מאוחר יותר, רק אימתה את מה שכבר ידעתי ממזמן.

צירופי מקרים

יש סיפורים הזויים בחיים וצירופי מקרים מדהימים.

אחרי הכל מה הסיכוי שבזמן שחברתי הטובה מתכתבת עם מישהו ויוצאת איתו, באותו הזמן בדיוק - אני מכירה את אחותו בקצה השני של העולם והיא רוצה לשדך בינינו?

למחרת, כשסיפרתי לה הכל, ורד הייתה מעט בהלם.

גם מצירוף המקרים המוזר ובעיקר מהחוצפה של יוני להסתיר ממני עובדה כל כך חשובה -

שרק לפני מספר ימים הוא עוד יצא איתה - חברתי הטובה.

בכך לא רק שסיכן את החברות שלנו, אלא אפילו לא נתן לי הזדמנות לשקול ולסרב לדייט.

פיי-באק טיים

ורד הייתה נחושה בדעתה שנעמיד את יוני במקומו.

היא תיכננה בהנאה נקמות נוסח הוליווד, שבהן אני קובעת איתו בבר ובמקום שרק אני אגיע - שתינו מופיעות ושופכות על מכנסיו כוס יין אדום, תוך השפלתו המענגת.

אולם, מאחר שלא היה לי שום רצון לראותו שוב, התפשרנו על דרך צנועה יותר. ברגע שכתב לי שוב, התכנית יצאה לדרך.

"היי, מה נשמע תום?" סימס יוני למחרת.

"בא לך האפי האוור?" הציע שמח וטוב לב.

"הכל טוב" הקלדתי, "בדיוק יוצאת מהעבודה" עניתי והוספתי חיוך,

משדרת עסקים כרגיל - 'עאלק'.

"אגב" הוספתי כאילו בנונשלנטיות "יש איתי חברה טובה, שמסתבר שאתה מכיר, שמתעניינת מתי שיעור הזימרה הקרוב?"

לאחר כמה דקות של דממה, התקבלה הודעה חדשה.

סיפורי סבתא לילדים

"יש משהו שצריך לדבר עליו.." יוני הודה מר ונמהר.

"באמת?" עניתי בציניות, כאילו מיתממת ובלב חשבתי לעצמי -

בוקר טוב אליהו, סוף סוף הטמבל נאות להתייחס לדמבו שמעופף לו בחדר.

"צריך לשים את הקלפים על השולחן" אמר, מנסה להתמסכן לשווא -

הרי הוא עצמו ניסה לטאטא את אותם הקלפים מתחת לשטיח.

משלא הגבתי דבר, יוני נלחץ.

"זה קרה ממש בטעות" המשיך להקליד ולתרץ, אך עליי השקרים המתחנחנים שלו כבר לא עבדו.

"בטעות?!" השבתי מאיימת והדם ברקותיי בעבע ורתח.

"אתה בכלל קולט מה עשית?" פלטתי בכעס.

"אתה מבין.. פתאום נפל לי האסימון היום -

שבזמן שהתכתבת איתי, גם התכתבת ויצאת עם חברה מאוד טובה שלי.

אני מניחה שהבנת את זה לפניי אתמול, כשסיפרתי לך על העבודה והטיול שלי ועליה.

אולי אפילו ידעת על זה הרבה לפניי!

לצערי, משום מה, לא מצאת לנכון להגיד לי דבר על זה ולא היית כנה איתי.

אז לא - קצת פחות מתאים לי האפי האוור איתך!" התפוצצתי ברוגז.

"אני מצטער" ניסה להתנצל ולכפר.

"היה עדיף לדבר על זה אתמול?" שאל, כמכה על חטא.

"היה עדיף לדבר על זה לפני שבכלל הזמנת אותי לצאת!" התפלצתי כלא מאמינה.

"כי לצערי, אין סיכוי שהייתי יוצאת עם בחור שחברה טובה שלי יצאה איתו!

לא עושים דברים כאלה ולא היית צריך להעמיד אותי במצב הזה -

חברות זה מעל הכל!" הטפתי לו בזעם.

"את צודקת" הוא שוב התרפס.

"בחיים לא יצאתי עם מישהי, שהייתה עם חבר שלי באיזושהי צורה ואני לגמרי מבין אותך.

זה נשמע רע וכנראה זו הייתה טעות נוראית לא לדבר על זה.

גם לא ידעתי ממש כמה אתן חברות" ניסה להציל את ישבנו הבוער ללא הצלחה.

לבסוף שלא התרציתי והוא הבין שאת נקודת האל חזור הוא חצה ממזמן,

הוסיף במעין מודעות עצמית משועשעת ומתנצלת כאחת -

"אני סופר נבוך מזה, זה סיפור לנכדים הדבר הזה. באמת הזוי."

בדבר אחד הוא לא טעה, זה היה צירוף מקרים מעשה ידיו של גורל חולני ומשועמם במיוחד.

משחק סכום אפס

בחברות האיתנה ביני לבין ורד יוני לא הצליח לפגוע,

אבל בהחלט למדתי שישנם רגעים שמעמידים אותנו במבחן.

אהבה ויצרים, לפעמים, יכולים להעביר אדם על דעתו -

לשכוח מיהו, מהם ערכיו, מיהם חבריו ומשפחתו.

פעמים רבות אנו עומדים בפיתויים בגבורה, אך לעיתים אנו מועדים וכושלים.

בסופו של יום, מסתבר שלא משנה באיזה צד את, "המאיים" או "המאויים", או מאיפה תנסי לתקוף את הבעיה - מדובר במשחק סכום אפס.

כשג'ורג', הוטרינטור, השרלטן המפורסם ממערכוני הפרלמנט, הרג בטעות טפיר -

וניסה לשכנע את המטפל בגן החיות לאפשר לו "להמית" בשנית את החיה המסכנה, שהתפגרה כבר ממזמן - הוא הדגים בצורה הטובה ביותר את הרעיון של משחק סכום אפס.

הוא עשה זאת, על ידי הטלת מטבע מזויף בעל צד אחד בלבד.

כך שבוודאות בכל הטלה המטפל יפסיד. ג'ורג שידע שהמטבע ייפול תמיד על צד הפלי, בכל זאת העמיד פני מופתע, כאילו "כולו מין אללה", וכביכול השתתף בצערו של המטפל המרומה ושבור הלב.

בדומה למטפל האומלל, גם כל מי שאי פעם הסתבך בפרשיית אהבים עם אחים או חברים, נקלע לסיפור - שגורלו המר לא רק שאינו מפתיע, אלא גם מכתוב.

סיפור שבו יש רק מפסידים ואף פעם לא מנצחים.

יעני Lose lose situation.

כמו אצל הוטרינטור הנוכל לפעמים למטבע אין שני צדדים.

על כן אין הולם יותר מלנחם את מוכי הגורל הללו ולחתום את הפרק במילותיו - "אחחחח את הפלי" (גרסת האוי אוי אוי של הוטרינטור), כי שיט האפנס אבל בחיים צריך להשתדל לזכור -

מה חשוב באמת.