מי פנוי ברוטשילד, פרק 18| הרומן האיטלקי - חלק כ ואחרון

שלך לתמיד - אפילוג

"אם מישהו אוהב פרח אחד ויחיד, שאין שני לו בכל מיליוני הכוכבים, די לו לשאת עיניו לעבר שמי הלילה זרועי הכוכבים כדי להיות מאושר. יכול הוא לאמור בליבו: אי שם נמצא הפרח שלי." 

- אנטואן דה סנט-אכזופרי-  

אי שם נמצא פבריציו שלי, הרהרתי בפילוסופיות בשקט תהומי, בעודי בוחרת את הציטוט המופלא הזה מהנסיך הקטן לפתוח בו את ההקדשה שלי. אי שם, נמצאת אני עבורו. 

בקרוב כל מה שנהיה האחד עבור השניה זה סיפור.

סיפור קסום על אהבה רחוקה -

שיעניק כוח ברגעים הקשים, שייתן לנו תקווה למצוא את מה שליבנו נכסף לו, שיניח לנו לשחרר כדי שהחיים יפתיעו אותנו בשנית. 

זיכרון מרטיט ואגדתי שרק עצם קיומו - עצם העובדה שקרה אי שם בעבר הרחוק, במרחק יבשות וימים, קרה באמת! - יש ביכולתו להפיח חיים בלב כמוש, לצבוע בגון הקשת את היומיום האפרורי ולהציף שמחה מעומק הבטן לשפתיים. כזו שתקרין מהקישקע לעור הפנים והחוצה לעולם. 

באישון לילה, שעות ספורות לפני הפרידה מפבריציו, התיישבתי על מיטתי בשיכול רגליים, בחיקי 'הנסיך הקטן', אותו קניתי לטייס שלי כמתנת פרידה, והמילים נשפכו מתוכי, כנהר שוצף. כתבתי ומחקתי ודייקתי וצחקתי ונעצבתי והתרגשתי עד כדי דמעות וכך יצאה ההקדשה הכנה והיפה ביותר שכתבתי לגבר בכל שנותיי וימים יגידו אם בכל חיי:

"לברווזון המעופף המתוק שלי,

הבחירה ב'נסיך הקטן' - כספר שאני רוצה להעניק לך הייתה טבעית עבורי - אולי אפילו מובנת מאליה. אחרי הכל מדובר בספר העוסק במשמעות החיים ובאהבה שנכתב בידי טייס, ברווז מעופף כמוך.  

פבריציו - אתה השושנה הנדירה שלי, הפרח היחיד במינו שתמיד יהיה לו מקום בליבי. 

אני רוצה שתדע שלעד אהיה אסירת תודה על שזכיתי להכיר אותך ולבלות זמן כה מופלא במחיצת אדם כמוך - חכם, מצחיק, רומנטיקן בנשמה, בעל לב רגיש ומשוגע על תעופה, אוכל טוב ואסתטיקה. פטריוט איטלקי אמיתי - שלו המבטא החמוד ביותר ששמעתי מעודי והחיוך השובה והחם ביותר שאי פעם ראיתי וכמעט ששכחתי את מידת ה'צניעות' המפורסמת בה אתה ניחן. 

הזכרת לי שישנם גברים נדיבים ואוהבים בעולם.

גברים אמיצים - שהולכים אחר החלומות שלהם ונאמנים לצו ליבם. 

הודות לך נזכרתי איך זה מרגיש להיות נאהבת, איך זה לדבר באמת על נושאים קטנים כגדולים ולשם שינוי - גם להקשיב. הזכרת לי את את העוצמה שבחיבוק, את הכוח שבלרגש ולהתרגש. 

יצאנו ביחד למסע בלי לדעת מה יקרה בסופו. חלקנו רגעים משמעותיים. אהבנו. למדנו האחד מהשניה. 

עשינו זאת כי הבנו שלא ניתן לחיות את החיים במלואם בלי לקחת סיכונים. 

ניתרנו מהצוק הזה - בתקווה שהעולם יפתיע אותנו לטובה, שיגמול לנו על קפיצת האמונה הזו בהפתעות נעימות, כמו שאתה היית עבורי. 

לעד אנצור בליבי את ההרפתקה הקטנה שלנו בליפארי - ביתך עוצר הנשימה, שבחרת לחלוק עמי באדיבות אין קץ. 

פבריציו שלי, אתה אחד מאותם אנשים ברי מזל שזכו לעסוק במה שהם אוהבים - בחיים אל תשכח זאת.

אני מאחלת לך שתמצא את האיזון בחיים שאתה מחפש ושמגיע לך. 

שלא תאלץ להיות יותר נווד שחי על מזוודותיו ושתשיג את תחושת הבית שאתה כה מבקש. 

אל תתחרט על הבחירות שעשית.

הן אלו שהביאו אותך למקום בו אתה היום - לניסיון שצברת, לדברים שלמדת להעריך.

הן שדחפו אותך לעבר ההחלטה להתוות את דרכך העתידית אחרת, כך שתהיה מדויקת יותר עבורך ותפורה למידותיך. הן שנשאו אותך למקומות המדהימים והאקזוטיים בהם ביקרת ולאנשים המעניינים שהתמזל מזלך להכיר. הן אלו שהובילו אותך אליי. 

הלוואי ויום אחד בשעת שקיעה, 

תשב במרפסת שלך, אשר בליפארי - בידך האחת גרניטה קפואה של טאנו עם בריוש חם ובידך האחרת תחבוק פעוט רך או אהובה יקרה. 

אתה תביט סביבך, מוקסם כתמיד מהנוף המשגע הנשקף מביתך שעל האי - ולפתע תבחין שאתה מוקף בכל הדברים שאי פעם חלמת עליהם - משפחה אוהבת, אושר, שלווה.. 

אחרי שכבר ראית את העולם והספקת כל מה שליבך חפץ לעשות. 

אסיר תודה אתה תתמסר לריחה המלוח של הרוח העולה מן הים, 

למגעה המלטף על עורך השזוף 

ולראשונה בחייך - אתה תרגיש שלם.

ובדיוק אז -

כשהשמש תתחיל לשקוע והאופק יוצת באש החמה ויבער באלף גווני אדום - 

שניה לפני שהיא תיעלם ותיבלע בין הגלים, כאילו אין בכוונתה לחזור לעולם - 

תיזכר בזמן רחוק שבו, על אותה המרפסת, אחזת בזרועותיך נערה, זהובת שיער, שאהבה אותך -

ובשקט, מבלי משים, תחייך." 

תודה לכל מי שקרא וחלק איתי את אחת מההרפתקאות היפות בחיי..

-הסוף-