מי פנוי ברוטשילד, פרק 7 | האחים דרים - חלק ב

הקו תפוס

"סליחה שאני עונה לך בדיליי של שנה, אני פשוט בשבוע מאוד עמוס" התנצל מאור,

בלי שמץ של חרטה אמיתית.

"אם את רוצה לשבת על בירה שבוע הבא אז בכייף - אני תמיד שמח לפגוש אנשים חדשים..

אבל אני לא פנוי, אז אם את בכיוון הזה אני רק אבזבז לך את הזמן.."

התוודה לפתע וגרם ללסתי להישמט בהלם מוחלט.

"עד כמה שגם אני אוהבת להכיר אנשים חדשים - האמת שכן חשבתי עליך בכיוון יותר מהנה" הודיתי בפניו באכזבה גלויה.

"סליחה.. אני לא נוטה לחלוק את מצבי הזוגי עם כל אחד" כתב בלי כחל ושרק.

זה גרם לי לתהות -

האם בחורה שהוא בגלוי מפלרטט איתה במשך כמה שבועות היא כל אחת?

יותר מכך - איך מישהי בכלל אמורה לנחש שהוא תפוס אם יש מיליון תמונות שלו מדגמן ומתאמן, עוד כמה מאות פורטרטים של כלבתו האהובה מתפנקת במיטה, אבל לחברה אין בכלל זכר -

אפילו לא חצי תמונה מסכנה ועלובה.

אם אני הייתי בת זוגו, בבירור הייתי נעלבת, גם בשל הפלרטוט הבוגדני ולא פחות בשל העדפתו המופגנת ליצור הפחוס, הפלצן והנוחר על פניי.

באותו הרגע מלבד ההלם מהתפנית הלא צפויה - הלב שלי צנח, הרגשתי מרומה.

הבחור שיחק בי כל הזמן בשביל ניפוח האגו שלו.

ולא רק זה, אחר כך גיליתי ש"לא פנוי" במונחים של מאור זה מכבסת מילים

ל"מאוד נשוי" ולא רק תפוס זמנית, כפי שיכולתי לחשוב ולטעות.

מלחמת אחים

למורת רוחי, הבנתי שכל הזמן הזה הימרתי על הסוס הלא נכון, כשבעצם בכלל רציתי יותר את האח הבוגר והמחוספס. נכון, פעם אחת הוא חלף לי בתדר בעת שיטוטיי המפרכים בטינדר ומיד מיהרתי לעשות לו לייק ולא יצא לי איתו מאץ', אך לא אתן לדבר פעוט כזה לעמוד בדרכי.

לכן כבר כעבור חודש ניסיתי להתחיל עם האח הבוגר ולמשוך את תשומת ליבו, בכל דרך שעלתה בדעתי : לעקוב אחריו באינסטגרם, להגיב לו על סטורי ולבסוף גם לשלוח לו הודעה.

אולם, שום צעד לא הניב את התגובה הנכספת מצידו - כלום, נאדה, שקט תעשייתי.

לבסוף כצעד שעירב ייאוש ורצון להרגיז כתבתי למאור:

"תגיד, אח שלך פנוי?"

"נראה לי שכן" ענה ואז הוסיף במעין היסוס מבולבל ומשועשע כאחת "משהו לא ברור.."

"מה לא ברור?" שאלתי. בטוחה שהכל הכי ברור שיכול להיות.

מה לא ברור?! אתה תפוס כפרה!

אבל אין בעיה, רק פינית לי את הדרך לצאת עם האח היותר שווה שלך

ואם זה גם יעצבן אותך קצת על הדרך - זה רק בונוס.

פעם הבאה תחשוב כשאתה עושה טיזינג לבחורות רווקות ומסתיר את אשתך מאחורי שרירים וכלבלבים.

"לא ברור - למה את לא שואלת אותו?" השיב בפשטות.

"אממ אח אחד כבר חשבתי שפנוי וטעיתי.. אולי זה בגנים ואטעה שוב" עקצתי.

"אני חושב שתמיד צריך לשאול" כתב, כאילו זה באמת מזיז לו.

בכנות לא באמת ציפיתי שהפנייה הזו תניב לי הזדמנות עם אחיו.

לעומת זאת, היה לי ברור שלערב אותו במשיכה שלי לאחיו תפגע לו באגו, וזה לא משנה בכלל אם הסיפור עם אחיו לא רלוונטי ואם הוא עצמו תפוס חזק ומעולם לא באמת בנה עליי.

עצם הרמיזה שאחיך יכול להחליף אותך - תמיד מעלה מהמחשכים איזו יריבות קמאית, נוסח עשו ויעקב והתחרות ביניהם על הבכורה - או במקרה הזה - על הבחורה.

זה היה הסוף לשיחות שלי עם מאור וגם לניסיונות הפתטיים והנואלים שלי להתחיל עם אחיו הגדול. עד היום כאשר אני נזכרת באחים לוי - אני תוהה אם מדובר במקרה קלאסי של bros before hoes וחוסר העניין של האח נבע מהבחירה הנמהרת והשגויה שלי באח הלא נכון,

או שמא עצם ההנחה שהאחים דיברו עליי היא יומרנית -

והתשובה הפשוטה והמעצבנת היא זו שנשים בכל העולם הכי מתעבות -

שהוא פשוט לא היה בקטע שלי.

ואת אמא שלך גם

מאז ומתמיד גברים רבו על נשים -

עוד מהעיתות העתיקות של סיפורי הלנה מטרויה.

לפעמים ישנם סיפורים כגון זה של האחים לוי (לכאורה) -

על אחווה בין גברים וסולידריות אל מול הפיתוי והיצר ולפעמים אלו פשוט סיפורי מעשיות.

כשהחום עולה למעלה והדם יורד למטה ערכים נעלים כמו קשרי דם וחברות לא תמיד יוצאים וידם על העליונה, כי אם נודה בעובדות גברים יעשו הכל כדי לא לגמור עם הז' ביד.

ואם יש הזדמנות ללילה לוהט הם גם יסכימו למכור את אמא שלהם, קל וחומר חברים.

שלום חבר

פעם כשהייתי בחופשה במזרח הרחוק יצא לי לראות מקרה כזה בלייב -

כשאני וחברתי ליאן פגשנו שני גברברים מקנדה - ג'יימס ופרנקו.

ליאן חיבבה את ג'יימס ולכן היא ניסתה לפלרטט איתו ולרמוז לו.

לרוע מזלה, חברו הטוב של ג'יימס - פרנקו - שחיבב אותה גם כן, היה אסרטיבי וזריז ממנו.

לפיכך, מאחר שחברו כבר 'סימן טריטוריה', התחיל עם ליאן והחמיא לה בפומבי -

ג'יימס נסוג והמשיך להיות חביב כלפיה, אך פסיבי לחלוטין.

לאחר כמה לילות ליאן הייתה מיואשת.

היא לא ידעה איך להיפטר מפרנקו ולהשיג את ג'יימס ואף לא הייתה בטוחה אם הוא בכלל בעניין.

הצעתי לה להתערב, לזרוק מילה לבחור ולראות אם האבן שאשליך לאגם השחור של חוסר הוודאות תיצור אדוות של תשוקה.

ואכן כשרמזתי לג'יימס שלחברו פרנקו אין סיכוי במיליון שנה ואילו לו יש, לא הספקתי למצמץ וג'יימס סילק את חברו משם בבעיטה וזה התנדף לו בפרצוף חמוץ וכנוע.

ימים לאחר מכן, כשנזכרתי במאורע, עוד תהיתי לעצמי -

האם היו ללילה ההוא השלכות על החברות של שני הגברים האלה?

ובכלל האם גברים הם קנאים כמו בנות המין היפה, כשזה נוגע לאהבה וסקס

או קלילים ומפרגנים אחד לשני גם בנשים?

במילים אחרות האם גם פה הם מתנהלים בהלך הרוח האדיש הרגיל שלהם, הדיפולט שבתוכנה שלהם המורה להם לא לעשות סיפור משום דבר, או שמא מדובר בחריג לכלל?

נראה לי שעדיין איני יודעת בוודאות את התשובה.

עם זאת, את הסיפור ניתן לסכם בשיר הילדים המוכר "בים בם בום",

רק בגרסתו הריאליסטית יותר למבוגרים והוא הולך כך:

שני חברים הלכו בדרך בים בם בום.

אחד קיבל קריצה מגברת בים בם בום.

שני חטף מכה בברך בים בם בום,

רק שיעוף לו מהדרך - בים בם בום.