מי פנוי ברוטשילד, פרק 13 | אזור הדמדומים - חלק ב

אהבת חינם - האמנם?

אז האם בכל זאת יש שכר לידידות בין גבר לאישה?

מבחינת הגבר, ככל "איש עסקים ממולח", השכר הוא בפוטנציאל התשואה.

הידידות בעיניו היא השקעה ביוניקורן, שעוד רגע יעשה אקזיט מטורף.

עד אז הוא חי בסרט, משקיע מזמנו וממרצו פול גז בניוטרל - בלי אופק לתוצאה הרצויה, מאמין שהוא מינימום אילון מאסק של האהבה.

לעומתו האישה, שכנראה נשארת בסביבת הגבר כי הם חולקים לימודים, חוג או מקום עבודה, בעיקר מאמינה שמצאה עוד אוזן קשבת, אתר חפירה חדש, ומתעלמת מכל היתר בנאיביות או במודע. אין ידידות בלי אינטרס - זאת כבר אמרנו.

אך האם זה הבנפיט היחיד בעיני האישה?

או שמא לא כל בחורה היא כזו שיה תמימה?

ישנם כמובן אינטרסים חומריים עבור נשים להחזיק ידידים גברים.

למשל אם את שניה מלהיות הומלסית ויש לך ידיד מתווך בתל אביב עם נדל"ן, קשרים ואיזו דירה להשכרה או אם את חולמת להיות חלק מהסצנה והוא סלב מקומבן בביצה או אפילו אם סתם את זקוקה ליד גברית שתרכיב לך ארון או תתקין לך נורה.

אולי זה שימוש בכוח הפיתוי הנשי בצורה לא הוגנת וקצת בוטה.

אבל כשחושבים על כך אחרי מאות שנים של דיכוי נשים, ניצול פטריארכלי ואי שוויון- קצת תמרון ציני של החרמנות הגברית לטובת האישה, לא נראה כזה ביזיון.

אחרי הכל הביץ' הזו היא המלפפון שקם להכות את הגנן, היא הפרנקנשטיין שנברא מהעיוותים בחברה. עם זאת מדובר בחריג לכלל, משום שיש אינטרס מנטלי עמוק וחשוב יותר לידידות בין גבר לאישה.

ידיד לעת צרה

גל היה בחור שהכרתי לרגלי ההר הגבוה ביותר בארץ הענן הארוך, אי שם בסוף העולם ימינה, בניו זילנד הרחוקה. הייתי צעירונת בטיול אחרי צבא והוא היה צ'ארמר רציני עם גיטרה, עיניים נוצצות וחיוך שובה. בין השאר הוא גם היה מאוד מאוד תפוס, עם חברה חיילת בארץ שחיכתה. דיברנו כל הלילה ונוצר קליק, שבשל הנסיבות הברורות הפך לידידות ארוכה.

למרות זאת גם כשגל כבר נפרד מחברתו והפך לברמן פלייר מבוקש, בינינו - הקווים לא נחצו.

בשעות הקטנות של הלילה הייתי מתייעצת איתו על בחורים שהכרתי באוניברסיטה, מבקשת את דעתו הגברית, והוא תמיד היה שם - מקשיב, מחזק, מעודד ומזכיר לי כמה שאני שווה ומדהימה.

אני וגל עשינו הסכם, חצי ברצינות חצי בצחוק, שאם עד גיל עשרים ושבע לא נמצא זוגיות אז נהיה ביחד. אין לי מושג מאיפה הגיע לי הרעיון המוזר ולמה דווקא גיל עשרים ושבע, אך בין כה וכה ההסכם מעולם לא מומש.

אני מצאתי זוגיות שנתיים לפני המועד והוא שנה אחריי. בכל אופן, עד אז היו ימים רבים שהשתעשעתי ברעיון בראשי ומצאתי בו ובנוכחות של גל בחיי - נחמה.

אחרי הכל ישנם גברים שתמיד שווים לנו יותר כשחקני ספסל, כפלאן בי, כתכנית מגירה.

זהו סיפור האינטרס הנשי בידידות עם גבר, זה מה שעבורי שימש גל - ידיד לעת צרה.

זה מעין ביטוח חיים שאת מקווה שאף פעם לא תאלצי להשתמש בו, אבל אם כלו כל הקיצין ואת כבר רווקה זקנה, השחלות שלך התייבשו והביציות אוטוטו עוברות את תאריך התפוגה, אז אולייי תשקלי אותו סוף סוף כאופציה בת קיימא.

עד אז אותם גברים בעלי ערך רב יותר כמרימי הביטחון העצמי הרמוס שלך,

כבוסט לאגו ביום שחור, כמעודדת צמודה, כמקור לחיבה ותשומת לב שחסרה.

אממה שבתאוריה הידידים הם הבטוחה שלך שתמיד יהיה מישהו שיימשך אליך וירצה אותך, גם כשאת מרגישה הכי מיואשת ודחויה.

אך בפועל ידידים הם כמו פליז פלאפי נעים וישן שאת שומרת ליום סגרירי במיוחד, כמו למשל במקרה הלא סביר ביותר שסופת שלגים סיבירית תקפוץ לבקר, ושלפיכך החלטת לאפסן בארון במדף הכי עליון - שגם עם כיסא את מגיעה אליו בקושי רב (ובינינו למי יש כוח בכלל להביא כיסא עכשיו??).

כעת לכי תטפסי, תשלפי את הפליז הזה ותמצאי מקום גם לשים אותו במדף נגיש מול העיניים, כשבעצם בפנים את יודעת שלא כזה בא לך עליו ובלי קשר הוא גם יצא מהאופנה לפני שנתיים.

שתינו יודעות שבחיים זה לא יקרה.

במציאות סביר הרבה יותר שתרוקני את קולקציית החורף של זארה, לפני שתגעי בפליז הזה שוב.

אז להפוך ידיד למחזר - זה בדיוק ככה, לפחות בקירוב.

ניסויים בבעלי חיים

אילו לסבתא היו גלגלים, דולרים היו גדלים על עצים, ממתקים היו מרזים ואת רק היית נמשכת לידיד המדהים שלך העולם היה מושלם.

אין בחורה שלא פינטזה על זה לפחות פעם אחת בחייה, בזמן שהיא מיצתה את הענף האולימפי של הדיפת דושים למרחק והתחשק לה לצאת לפנסיה מוקדמת.

כמה החיים יהיו קלים עם הידיד שמבין אותה בדיוק ואפשר לדבר איתו על הכל

ואכפת לו ממנה באמת ולא רק ממבחר החורים האקסקלוסיבי שיש לה בגוף.

הרי אומרים שהזוגיות הכי טובה היא לו היית רוצה בחברות עם הגבר, גם אלמלא המשיכה.

אז למה לכל הרוחות זה כל כך קשה?

עמוס עוז שהתייחס לרעיון הידידות בין גבר לאישה אמר: "אם יש ביניהם חשמל, אז כבר לא יכולה להיות ביניהם ידידות ואם אין ביניהם חשמל, אז בכלל לא יכול להיות ביניהם כלום".

הבעיה היא לפתח משיכה במקום שאין - זה כמו לנסות להבעיר מדורת ל"ג בעומר אחרי שירד מבול. העצים לא משתפים פעולה, תביאי זרדים ונייר עד מחר - זה יהיה יעיל כמו כוסות רוח למת.

אם אין תנאים לניצוץ, אש לא תהיה שם. לכל היותר זה יהפוך למקרה קלאסי של "התרגלתי אליך",

שזה בעצם גם כך המצב של נשואים אחרי עשור או שניים, שגרים כמו שותפים לדירה ולא עושים סקס כבר שנים. במחשבה שניה אולי גם ככה עדיף לעשות "בחזרה לעתיד" - שתדעי מעכשיו איך זה אמור להיראות ועל מה את חותמת. אחרי הכל מי מכיר את הפאקים שלך טוב ממנו ואת לדפקות שלו כבר הסתגלת ממזמן.

אף על פי כן ישנם ידידים שמחליטים להתמרד כנגד הטבע,

להציץ מה נמצא מהעבר השני של המראה, לחצות את הקווים.

הסיכון הוא ברור - הידידות שלהם מונחת על הכף, כי אם זה יצליח זה כאילו זכו בלוטו ואם כשלו - ידידות של שנים נזרקה לפח.

רון וליאן הכירו עוד בצבא.

בבסיס, כך סיפרה, כולם ידעו שרון מאוהב בה עד מעל הכומתה ותהו איך הם לא ביחד.

אבל משהו לא התניע ובמקום זוגיות נבנתה חברות אמת עמוקה.

במשך שנים הם טיפחו קשר מיוחד ואינטימיות רגשית ותמכו אחד בשניה ברגעים הכי קשים, בפרידות ומשברים.

המגע שלו תמיד הרגיש לה נעים ובטוח ופעמים רבות ישנו מחובקים, אך דבר מעבר לא קרה.

יום אחד ליאן שמאסה בדייטים הציעה לרון, שלא פעם הצהירה שהייתה מתה שיהיה "אב ילדיה", שינסו לעלות מדרגה.

"אחרי חמש דקות הפסקנו" סיפרה לי בחיוך עגום, מעלה זיכרונות מעט צורמים מהחוויה.

"הוא אמר שאי אפשר לקרוא למה שהיה בינינו סקס ואני שראיתי בו שנים מעין אח גם התקשיתי לזייף את המשיכה". סיכמה ליאן, בטון שמחד ביטא השלמה ומאידך הסגיר שהייתה שמחה לו הניסוי היה מוכתר כהצלחה.

למזלם עד היום החברות הטובה נותרה כשהייתה, כי שניהם פשוט הפנימו שהחלב כבר החמיץ והרכבת עברה את התחנה.

בני בני ילד רע

לרון שלי קראו בני והוא היה דלוק עליי עוד מימי התואר הראשון העליזים, כשהייתי צעירה ותפוסה. חידשנו את הקשר כששבתי לשוק הרווקות ובאדיבותו הציע לי כתף לבכות עליה, כשהייתי עוד שבורה מהפרידה. במשך חודשים לאחר מכן הוא הקפיד לפרגן, להרים, לדאוג, ולחזק. אולם תמיד ריחפה מעליי הידיעה, שלו הייתי מסכימה ליותר הוא לא היה מהסס לשניה.

יום אחד, שנתיים אחרי, כשהייתי קצת שיכורה מאובר סנגריה הוא רכן לנשק אותי ברכב ואני קצת בהלם נישקתי אותו בחזרה.

"חלמתי על זה שנים" הוא לחש באזני, כשמשך את שיערי לאחור ונשק לצווארי בתאווה.

תחושה מוזרה אחזה בי.

מצד אחד בלבול גדול ורתיעה ומצד שני מעין תחושת ביטחון, שהתגעגעתי אליה ואינטימיות נעימה.

אחרי שהתפכחתי נבהלתי - פחדתי שהידידות שלנו תישבר לרסיסים,

אך הוא מיהר להרגיע אותי שזה לא יקרה ושאנחנו מספיק בוגרים.

בכנות נמשכתי אליו, בני היה גבר נאה, אינטליגנט ומקסים.

לא הייתה שום סיבה מסוימת שלא יהיה בינינו יותר, אך כשרצה לממש זאת פשוט לא יכולתי.

בפעם אחרת ביקרתי אותו בדירתו, היינו לבד ואיכשהו מצאנו את עצמנו מתמזמזים על הספה. היה מתח מיני ברור בינינו, נמשכנו אחד אל השניה ועם זאת עדיין חששתי לאבד את תעודת הביטוח שלי, את הצ'ירלידר שלי, את שחקן הספסל הנאמן.

אולם יותר מכל, באופן אבסורדי למדי, לא הייתי מסוגלת לדמיין אותנו עירומים ביחד.

אחרי שנים שבני נרקב ברובריקת הידיד זה פשוט הרגיש לי לא נכון.

החסימה הזו הייתה כמו חומת סין בלב תודעתי - פתלתלה, לא הגיונית ובעיקר בלתי עבירה. בני שהיה קרוב מאי פעם להגשים פנטזיה של שנים ניסה לשכנע אותי בכל מאודו, הוא הבטיח שינהג בי בכבוד. ראיתי שכל כולו השתוקק וידעתי שאני יכולה לסמוך עליו יותר מכל דייט אקראי או דוש מצוי. אך מאחר ולא הצלחתי להתגבר על המחסום, התנצלתי במבוכה וברחתי מהר.

באותו ערב בני המסכן נותר עזוב וגלמוד על הספה עם חיוך מאוכזב, כאב ביצים וחצי תאוותו בידו. הבנתי שכמו במקרה של ליאן, גם אם יש משיכה ואינטימיות ושני הצדדים רוצים, לפעמים משהו בראש ובלב התקבע ואת הנעשה כבר אין להשיב.

לעיתים אני משתעשעת ברעיון שהפתרון האידיאלי לכל אישה היה לעשות הפרד ומשול ומיקור חוץ בכל הקשור לזוגיות ואהבה. כך כל אחד יעשה את מה שהוא הכי טוב בו.

הידידים יישארו חברי הנפש, בני הזוג והאבות המסורים לילדים העתידיים והדושבגס יהיו שם רק לסקס ולתשוקה. הכשל הוא שפעם אחרונה שבדקתי אף ידיד לא שש להיות נזיר מבחירה ולשאת בעול הזוגיות בלי לקבל ולו זיון אחד בתמורה.

ידידות אמת?

אז האם אף פעם לא תוכל להתקיים בין נשים לגברים חברות אמת?

אוסקר ויילד כתב שידידות בין גברים ונשים היא בלתי אפשרית:

"יש תשוקה, עוינות, הערצה, אהבה, אך לעולם לא ידידות".

אם כך, ויילד כעמוס עוז וידידי מתן סבורים כאחד שמקום בו הגבר חסר עניין הוא לא יטרח לבזבז על אישה אנרגיות או זמן.

כשיש הוא עשוי להציע כמוצא אחרון ידידות, אך זהו קשר זמני, על כרעי תרנגולת, שאין בו שביב יציבות.

אצל נשים, מאידך, לא מוכרחה להיות משיכה כדי ליצור ידידות ארוכת שנים -

מספיק עניין בגבר כבנאדם או יתרונות אחרים.

אך במקרה כזה שמישהו רוצה יותר ותקוע בקשר ידידותי בלבד, זה משחק סכום אפס לכל צד. הוא מסתפק בשאריות של אהבה ובאשליה שיום אחד היא תבין כמה הוא תותח על מדהים והיא נאחזת בתכנית מגירה שקיימת בראשה ולא בחיים האמיתיים.

וזה עוד כשמדובר על ידידים ללא סקס ואפילו לא יזיזים.

ייתכן שמישהי מכן קוראת כעת ומתקוממת, בחושבה לפחות על ידיד אחד או שניים שמלווים אותה בנאמנות כבר שנים. אך אם שניכם רווקים שאלי את עצמך וחשבי לשניה -

האם אין ביניכם שום מתח מיני ומעולם לא היה?

האם אין שום אינטרס או עניין חבוי שבלב?

תהי רגע כנה.

אין אהבה שאינה תלויה בדבר מותק - אם את רוצה כזו - אמצי לך כלב.

כי בסיכומו של דבר, הסיכוי הטוב ביותר לידיד אמת, שאף פעם לא יקווה להכניס אותך בין הסדינים

- זה גבר תפוס שמעדיף גברים.

עם זאת בעיניי, על אף כל המסופר,

ייתכן שישנה דרך בה ידידות אמת בין המינים עשויה ללבלב גם במדבר.

המרכיבים הסודיים הם משיכה, עניין והרבה הרבה זמן (קצת בדומה לרון וליאן).

על כן מקום בו היה קמצוץ משיכה

שמעולם לא מומשה

והקשר נסחב ונמתח כמו מסטיק לעוס

עד שאפילו הסקס אפיל הרים ידיים והפך למאוס,

שם היכן שהתשוקה סופית התאבדה -

אולי סוף סוף תפרח ידידות מופלאה.