מי פנוי ברוטשילד, פרק 14 | גאווה ודעה קדומה - חלק ב

אחותי תרימי

תמיד רציתי ידיד גיי.

הנה אמרתי את זה.

ואני יודעת שגיי הוא אדם ולא אינסטרומנט אבל גם אני רציתי קצת מכל הפאן הזה.

אצל גייז הכל יותר פשוט. הכל בחוץ - גם הכביסה הנקייה וגם המלוכלכת ואם זה במצעד הגאווה - אז גם החבילה. הכל מתאוורר באוויר הפתוח, מחוטא באור השמש ומתובל בהרבה הומור ופתיחות. בכלל המילה גיי באה מלשון עליז ושמח ולפעמים היה נראה לי שממש כייף להם ורציתי להיות אורחת במסיבה הזו גם.

כמה חלמתי שיהיה לי ידיד גיי, כמו שרלוט ואנתוני מסקס והעיר הגדולה.

היא הייתה יפהפייה פוריטנית, מאופקת ועדינה והוא היה האיזון שלה - מפיק אירועים נוטף סטייל, ישיר וחד עם מזג סיציליאני עצבני וגס רוח אבל מה - מרים, אמ- אמא של המרימים.

שנים פינטזתי על מישהו שישמח ללכת איתי לשופינג או כמו הבסטי הגיי של אחותי להשתלט על בית קפה, ללרלר, לרכל על החברים המשותפים, להסתלבט על הגברים בחייהם ולהעביר שעות על גבי שעות של צחוקים ולשון הרע.

רציתי ידיד שיגיד לי: "מאמי - היום את נראית מהממממתת, ג'ורג'ס, מלכה!"

וכשצריך יהיה כנה ויאמר לי : "חמודה מתוקה - מה זו הזוועה הזו שאת לובשת?! מה זה הצעיף המחריד הזה שמת לך על הצוואר? זה של דודה ברכה ז"ל שתיבדל לחיים ארוכים אמן?.. איף איף להחליף ומיד".

תמיד חשבתי שגייז מכונים מתרוממים, גם כי הם מרוממים את מצב הרוח וכזה בדיוק הייתי צריכה - את החברה ממין זכר המושלמת, המפרגנת, הלא קנאית שאף פעם לא יהיו לנו ריבים על גברים.

פעם גם כמעט הגשמתי את החלום הזה ל24 שעות קסומות בהן פגשתי את גבריאל.

גבריאל המלאך היה בחור גיי הורס בקוסטה ריקה, שאם לא היה מגלה לי מיד שהוא הומו כנראה שהייתי מנסה בפתטיות להתחיל איתו ומתפללת לאללה שבשמיים שכליל השלמות ישים אליי לב. כשהבנתי זאת, המתח המיני ירד במכה, אבל לא יכולתי שלא להרהר בכך שאלוהים לוקח את כל המשובחים לצד השני ואנחנו נשארות בעבר הנהר להתמודד עם כל הבררה האנושית שנותרה.

גבריאל היה מאמן ספורט ומורה ליוגה, לא היה עליו גרם של שומן מיותר ובכללי נראה כמו דוגמן קלווין קליין של הביוקר, אך למרבה ההלם היה גם ישראלי. בילינו יום שלם מהבוקר עד הלילה - התאמנו, טיילנו יחד בפארק מקסים, צילמנו אחד את השניה בפוזות מחמיאות לאינסטוש, אכלנו אוכל טבעוני מזעזע תוך שחלקנו מחמאות לשפית ואז ליכלכנו עליו מאחורי גבה.

ריכלנו על גברים שגילינו ששנינו מכירים תוך כדי ערב מפנק בספא עם הוט ספרינגס (אחד אפילו התחיל עם שנינו מסתבר וכך גיליתי לתדהמתי שהבחור בי) ובסוף היום הוא אפילו הרגיש איתי מספיק בנוח כדי לצחוק איתי שיש לו גזים. לרגע אחד היה לי כל מה שייחלתי וזה היה בדיוק כמו שדמיינתי ויותר.

לעומתי ורד אשכרה הגשימה את החלום הזה לאורך זמן.

היה לה גיי כאחד מידידיה הטובים והקרובים ביותר ובוא רק נאמר שלא כל הנוצץ זהב, ניטים או קונפטי בוהק. דרכה גיליתי שגייז הם לא בהכרח אישה משודרגת בתוך גבר או הזכר המושלם, אלא גבר כפשוטו - כזה שאוהב בולבולים אבל גבר לכל דבר.

רומיאו ויוליוס

למשל לפעמים אנחנו טועים לחשוב שגייז הם מעודנים יותר מהגבר הממוצע.

לא עדינים ולא נעליים.

במקום קבוצת ווטסאפ שמעבירה תמונות של ציצים, יש להם אחת לזרגים. הסקס זורם שם כמו מים וגם הנפיחות שחלקם אוהבים לחלוק עם הסביבה. הם לא מאמינים בהסתרה או בבושה ולכן הפתיחות שלהם חריגה ומעוררת קנאה ואיכשהו למרות הגסות מצליחה לשמור על חן.

פעם לפני כמה שנים, כשנחשפתי לגריינדר לראשונה, הייתי בהלם תרבות.

אני זוכרת ששיתפתי את אחד הדייטים שלי בממצאים והסתבר שגם הוא הכיר את האפליקציה ולמרות שהיה סטרייט התחיל איתו בחור לא פעם ולא פעמיים.

"ביקשתי השבוע מגיי שיראה לי מה זה גריינדר" סיפרתי לדייט התורן, "מה אני אגיד לך.. הרגשתי כאילו אני מגלה את אמריקה" צחקקתי סמוקה.

"הרבה גייז הם בחורים מאוד מטופחים, אבל הם בקושי עושים סוויפ לפט" אמרתי לו, עדיין קצת המומה.

"ברור" גיחך הדייט בידענות, "קוראים לזה גריינדר, יעני מטחנה".

"כן אבל עדיין הייתי בשוק שהבחור אמר לי שלפעמים הוא מתחיל לדבר באפליקציה עם מישהו בלי פנים!" שיתפתי מזועזעת.

"נשמע מצב רפואי מאוד נדיר" הוא התלוצץ.

"חחחח כן" התפדחתי כשקלטתי שבחרתי בניסוח רע לתאר פרופיל אנונימי. "בסדר, יש לו משהו אטרקטיבי אחר במקום פנים" צחקתי במבוכה.

"ברורר" הדייט צחק והנהן בהסכמה, "הם באים לעבוד שם. כמו וולט" השווה משועשע.

"תוך שלושים דקות מגיע לך הביתה מישהו שאין לך מושג איך הוא נראה, מלבד דיק פיק שהוא שלח לך" נחר בצחוק.

"תכלס לפעמים באמת תהיתי למה אי אפשר להזמין גברים מאמזון" הרהרתי בצחוק בקול רם.

"לא עוברים מכס" ירה הדייט בשנינות.

"וכלות אוקריאניות כן?" התגריתי בחביב הקהילה הסטרייט ומשם כבר גלשנו לנושאים אחרים.

עם זאת, אחרי השיחה שלנו מצאתי את עצמי מהרהרת בגישה המעשית של גייז כלפי סקס והקלילות הנונשלנטית בה נקטו בכל והאמת שזה ריתק אותי מאוד.

הסטוצים המזדמנים לא היו רק באפליקציות כמו גריינדר. זה לא היה משהו חדש.

לפני כן היו כל גני העצמאות למיניהם, פנינות הז'ורדלים הפזורות ברחבי הארץ, שתמיד סיפקו מקום מפגש מפוקפק לחרמני הקהילה. האפליקציות רק הפכו את הכל ליותר זמין.

במקום מסוים אולי ציפיתי שהיחס שלהם כלפי הנושא יהיה אחר.

אבל להפתעתי גיליתי שהם התנהגו בדיוק כמו שגברים רגילים מתייחסים לסקס - חותרים למגע מהיר ואז 'שלום שלום אל תבוא לי בחלום'.

רק שבניגוד לקשרים סטרייטים אצל גייז אין ציפיות למעבר, אין תקווה להמשכיות או חיזור ואין נקיפות מצפון. בקיצור אין אישה שמעורבת בעניין. על פניו אלו גברים שחיים את החלום, כי הרצון הוא הדדי והתיאום בין הצדדים מושלם. ככה זה שכל הצדדים בקשר באו ממאדים.

גייז-לייטינג

אולם ייתכן שההבדלים בין גבר גיי לאישה כמו האובר פרקטיות, הקלולסיות והשונות הביולוגית שעדיין קיימת מביאים לעיתים למצבים של גייזלייטינג בין הבסטיז.

כך קרה עם ורד והבי אף אף שלה, יותם.

בהתחלה הוא היה הכל עבורה - אבא, בן זוג, אח, חברה.

הוא לא חשש להגיד לה בוקר וערב שהוא אוהב אותה, למחוץ אותה מרוב חיבוקים, להחמיא מלא ולפחס לה את האוזן בחיבה.

הרי אין אופציה שחס ושלום תצפה לקשר רומנטי ותתבלבל.

הם טיילו ביחד, ישנו ביחד, עבדו ביחד, העבירו דאחקות. השתטו, לרלרו והתבדחו ימים ולילות עד שכאבה להם הבטן מרוב צחוק. הוא היה הראשון ששלח לה מרק ואוכל כשגילתה שתפסה קורונה והראשון לחגוג איתה בשמחות ולקבל אותה בשדה תעופה. אולם לפעמים כשניסתה לשתף מהכאב, מהאתגרים או מהקושי שבחיים נתקלה בחומה בצורה.

לא הייתה שם כתף לבכות עליה, אמפתיה או הבנה. בכל פעם כשהייתה מתחילה לדבר על רגשות או פחדים היה משנה בבהילות נושא, לא טורח להקשיב או מתלונן שמשעמם לו.

בנוסף היו מקרים שחש כל כך בנוח איתה עד שהרגיש חופשי להעיר לה שהשמינה, לנעוץ מבט ביקורתי ברגליה שלא היו מספיק מגולחות לטעמו או אפילו לשבת עליה ולהפליץ כבדיחה מול כל חבריהם, בלי שמץ בושה.

אך כאשר הייתה מתלוננת בפניו על כך או טוענת שהוא לא מספיק רגיש, היה רק תוקף בחזרה. טוען שהיא היחידה שאומרת לו שהוא לא אמפתי, שהוא עושה עבורה דברים מתוך חיבה ולא כדי להעליב והיא הבעייתית והעקשנית וזו שמגזימה. קלירלי הוא עשה לה גייזלייטינג, אך מפני שאהבה אותו כל כך היו פעמים שכמעט החלה לפקפק ברגשותיה ולהאמין למניפולציה ומעשיותיו.

"רגע לא הבנתי!" התפרצתי לדבריה בכעס יום אחד אחרי ששוב נפגעה ממנו, אך בכל זאת תהתה בקול אם היא הבעיה.

"הוא יושב ומשחרר נאדים כל היום, מדבר שטויות ומהלל את עצמו ואף פעם לא מקשיב ואת זו שלא מבינה ולא זורמת ולא מסוגלת לנהל קשר חברי?! הוא מי שילמד אותך על מערכות יחסים ואכפתיות?!" התפלצתי בזעם.

כבר הכרתי את הפרסונה ואמרתי לה מיליון פעם שהוא ידיד רק לכייף ולא אוזן קשבת או משענת כשקצת קשה או רע.

"אולי זה לא הוא שחסר אמפתיה, אלא אני שכבדה ואובר רגישה" ורד המשיכה להלקות את עצמה ולהיאכל מבפנים. בשלב זה כבר ממש רתחתי.

התעקשתי להציב בפניה שוב את המראה השחורה של ידיד הנפש שלה, השטותניק חובב הספינים והתעלולים.

כי מצד אחד גייז יכולים להיות בסטיז מהממים ובני אדם מאוד תקשורתיים.

אך מצד שני לחלקם אין פילטרים ואז כל דבר שחולף בראשם - הם מיד אומרים או עושים, בלי שמץ בקרת נזקים וואטסואבר.

ואימפולסיביות כזו בתוספת זחיחות והאדרה עצמית, כלומר כשהגמל לא רואה או לא רוצה לראות את דבשתו, היא תמיד מתכון בטוח לצרות.

יותם לא היה הבחור הגיי היחיד שנהג כך בחברותיו.

בדרום אמריקה בעיר די יפהפיה אך מסוכנת פגשתי אמא צעירה שזרמה עם בנדודה הגיי לשבועיים טיול והשאירה בבית עם בעלה את הפעוט שלה בן השנה. בהתחלה נראה שהם הסתדרו כל כך טוב אחד עם השניה שאפילו לרגע חשבתי שהם בני זוג.

אך בלילה הראשון שלהם שם כשהיא השתוקקה לצאת לקרוע את העיר ולרקוד, הוא העדיף לנטוש אותה בהוסטל וללכת לבד למסיבת גייז אונלי, כדי לפמפם סחורה מקומית שווה.

בלילה ההוא היא התקשרה אליי בוכה ופגועה ואני ניסיתי להרגיע ולנחם אותה, באומרי שאני מכירה את הסינדרום הזה ושזו לא היא, כי גייז לפעמים הם בלתי וכשזה נוגע לצרכים הבסיסיים שלהם כמו סקס הם תמיד יראו קודם אך ורק את עצמם.

לכן על אף הכייף הגדול כשיש ידיד גיי וכמיהתי העזה לאחד, במקרים הקשים באמת - כשצריך מישהו שיקשיב ויכיל אותך אף אחת לא תבין אותך טוב יותר מאישה.

משום שגיי הוא אחרי הכל גבר ואין ולא יהיה תחליף לחברה טובה.

בכל צבעי הדגל

בסוף כמו תמיד החיים לימדו אותי שהתפיסה האידיאלית שלי לגבי הומואים כהתגלמות הגבר המושלם הייתה פיקציה. כמו שאי אפשר להכליל גברים ונשים ככלל, גם אי אפשר להכליל גייז או לדחוס את כולם לאיזו רובריקה, מגירה צרה או הגדרה אחת.

יש כל מיני סוגים של גייז.

יש דיוות קולניות ומוחצנות ויש ביישנים ושקטים.

יש סבתות יאכנע - רכלניות רעות וצרות עין

ומנגד יש רגישים, מתוקים ועדינים כמו כלי פורצלן.

יש אקטיביים ויש פסיביים.

יש מחוספסים וגבריים

ולעומתם אוחצ'ות וקוקיצות.

לא הבנתי את ההבדל עד שהלכתי לבר של הקהילה שיש בו היפסטרים עם לק שחור על הידיים, וגייז אחרים לחשו לי שזה בר של קוקיצות, שלעיתים מכונים "עודפים".

ובעצם הדבר היחיד שאולי משותף לכולם, חוץ מהעובדה שהם נמשכים לגברים - זו אהבה ללא תנאי רק לנועה קירל, למצעד ולאירוויזיון.

כשלעצמי ,למרות ההבדלים הניכרים, אני עדיין חושבת שעדיף ידיד גיי אחד ביד משני שמוקים על העץ (החיפושים בעיצומם, מועמדויות נא לשלוח בפרטי).

בלטינית המילה הומו אין פירושה גבר שאוהב גברים, אלא פשוט - אדם.

ואכן אדם הוא אדם הוא אדם וגם גיי הוא אנושי ולא תמיד הידיד או בן הזוג המושלם.

כמו שורד היטיבה לתאר ולסכם:

גייז יכולים להיות יצורים דרמטיים, מניפולטיביים, ללא מעצורים ומרוכזים בעצמם, אבללל -

הם גם מצחיקים, מופלאים, ססגוניים ומוסיפים לחיים הרבה אור וצבע.

כנראה שבסוף התפוח לא נפל רחוק מהעץ ולמרות השוני בנטייה המינית והעדר המשיכה לבנות חווה - 'בויז וויל בי בויז נו מאטר וואט'.

ממש כמו גברים אחרים - אי אפשר איתם אבל גם אי אפשר בלעדיהם, ובוא נודה באמת - בלעדיהם יהיה כאן הרבה פחות צבעוני ומשעמם נורא.